הבלו הול, דהב
Blue Hole, Dahabרמת קושי: למנוסים
- טווח עומק אופייני
- 7 עד 30 מטר
- עונה מקובלת
- מרץ עד מאי וספטמבר עד נובמבר
בולען מפורסם בסיני. הפרופיל הספורטיבי עובר לאורך הדופן, והקשת העמוקה שמורה לצוללים טכניים בלבד.
חופשת צלילה מתחילה בבחירת האתר הנכון, לא בבחירת מלון. על הכדור שלמעלה מסומנים אתרי צלילה מפורסמים מכל העולם, מהים האדום ועד הפסיפיק, עם רמת קושי, טווח עומק ועונה מקובלת לכל אתר. בחרו נקודה שמסקרנת אתכם, ודאו שהיא מתאימה לרמת ההסמכה שלכם, ומשם בונים סביבה את שאר החופשה: טיסות, לינה, ימי יבשה וביטוח.
הדיבור מזוהה בדפדפן שלכם. אלינו נשלח הטקסט בלבד.
כל אתר מדורג לפי רמת קושי: כוכב אחד לצלילה קלה, שניים לרמה בינונית ושלושה לצוללים מנוסים. טווח העומק והעונה הם ידע כללי לתכנון ראשוני.
רמת קושי: למנוסים
בולען מפורסם בסיני. הפרופיל הספורטיבי עובר לאורך הדופן, והקשת העמוקה שמורה לצוללים טכניים בלבד.
רמת קושי: בינוני
שמורה בקצה חצי האי סיני שבה נפגשות שוניות שארק ויולנדה, עם שפע דגה ולהקות גדולות בקיץ.
רמת קושי: למנוסים
ספינת משא בריטית ממלחמת העולם השנייה ששקעה עם מטענה במפרץ סואץ, מצלילות הצוללות המוכרות בים האדום. הזרמים דורשים ניסיון.
רמת קושי: קל
השוניות החיצוניות מול קיירנס באוסטרליה, רדודות ומוגנות ברובן, נוחות גם לצוללים מתחילים ולמשנרקלים.
רמת קושי: למנוסים
אי אוקייני במלזיה עם קיר יורד ולהקות ברקודות מסתחררות. הזרמים חזקים והכניסה לאי מוגבלת בהיתרים יומיים.
רמת קושי: בינוני
צוק בודד בים האנדמני של תאילנד, עשיר במאקרו ובשוניות רכות, ובעונה נראים בו גם כרישים לווייתניים.
רמת קושי: בינוני
פארק ימי תאילנדי של איים וסלעי גרניט עם מצוקים ושוניות רכות. הפארק סגור לצלילה מחוץ לעונה.
רמת קושי: למנוסים
פינת שונית במיקרונזיה עם זרמים חזקים שמרכזים כרישים ולהקות. צוללים נעזרים שם בוו שונית ייעודי.
רמת קושי: קל
ספינת צבא אמריקאית שנפגעה במלחמת העולם השנייה ושקעה מול חוף טולמבן בבאלי. כניסה מהחוף וצלילה נוחה.
רמת קושי: קל
לוע געשי בצורת סהר מול מאווי בהוואי, עם מים צלולים ושונית מוגנת שמתאימה גם למשנרקלים.
רמת קושי: בינוני
סדק בין הלוחות הטקטוניים בפארק טינגווליר, עם ראות יוצאת דופן. המים קרים מאוד ונדרש ניסיון בחליפה יבשה.
רמת קושי: למנוסים
בולען ימי עגול מול חופי בליז, עם נטיפי אבן בעומק. הצלילה עמוקה וקצרה ומיועדת לצוללים מנוסים.
רמת קושי: בינוני
צמד בולענים מחוברים בריביירה מאיה במקסיקו. צלילת קברנים מודרכת לאורך קו קבוע במים מתוקים וצלולים.
רמת קושי: קל
פארק ארכיאולוגי תת ימי בין שרידי הנמל ההרודיאני. מסלול מסומן במים רדודים שמתאים גם לצוללים מתחילים.
רמת קושי: בינוני
ספינת טילים של חיל הים שהוטבעה מול חוף האלמוגים באילת והפכה לשונית מלאכותית פופולרית ונגישה מהחוף.
רמת קושי: למנוסים
האי הצפוני בארכיפלג גלפגוס, צלילת זרמים מספינת מגורים עם כרישי פטיש ובעונה גם כרישים לווייתניים.
חשוב לדעת: צלילה מחייבת הסמכה בתוקף המתאימה לרמת האתר ולתנאיו. פרטי העומק והעונות כאן הם ידע כללי לתכנון, והתנאים בפועל נקבעים לפי מזג האוויר והנחיות צוותי הצלילה במקום.
שלושה שיקולים מכריעים את רוב ההחלטה: עונה, רמה ותקציב. העונה קודמת לכול. לרוב אתרי הצלילה יש חלון שבו הראות טובה, הים רגוע ובעלי החיים הגדולים מגיעים. אותו אתר בדיוק יכול להיות חוויה נהדרת בנובמבר ומאכזבת ביולי, ולכן בכרטיס של כל אתר בעמוד הזה מופיעה העונה המקובלת. חלק מהאתרים, כמו איי סימילאן בתאילנד, סגורים לצלילה מחוץ לעונה, וכדאי לוודא זאת לפני שקובעים תאריכים.
הרמה חשובה לא פחות. אתר עם זרמים חזקים או עומק גדול דורש ניסיון והסמכה מתאימה, וצוללים חדשים ייהנו הרבה יותר בשונית רדודה ומוגנת. סמני הכוכבים על הכדור מדרגים כל אתר, משונית קלה ועד צלילה למנוסים, כדי שההשוואה תתחיל מהמקום הנכון.
התקציב מושפע קודם כול מהטיסה. הים האדום קרוב לישראל וקל להגיע אליו, בעוד שהגעה לפלאו, להוואי או לגלפגוס דורשת קונקשנים ארוכים ולעיתים גם שייט. חשבו על עלות הטיסה ועל זמן ההגעה כחלק מהמחיר האמיתי של החופשה, ולא רק על הצלילות עצמן.
המפה שלמעלה מספרת את הסיפור בגדול. הים האדום הוא הבסיס הקרוב: מים חמים, שוניות עשירות ועונה ארוכה, מדהב וראס מוחמד ועד הסטיל באילת והנמל העתיק בקיסריה, שנותנים גם אימון נוח ובדיקת ציוד לפני נסיעה רחוקה. דרום מזרח אסיה מתאימה במיוחד לחורף הישראלי: תאילנד ומלזיה נהנות מעונת שיא בין נובמבר לאפריל, ובאלי מציעה צלילה טובה דווקא בחודשי הקיץ, כך שכמעט בכל חודש בשנה יש אזור שנמצא בעונה שלו.
האוקיינוס השקט והאמריקות הם הצד ההרפתקני של המפה. פלאו וגלפגוס נחשבות חופשות שמצדיקות תכנון ארוך, עם זרמים, כרישים ולוגיסטיקה של ספינת מגורים, בעוד שמקסיקו ובליז משלבות בולענים ייחודיים עם חופשה קריבית נגישה יותר. מי שמחפש חוויה שונה לגמרי מוצא אותה דווקא בקור: סילפרה שבאיסלנד מזכירה שצלילה היא לא רק שוניות טרופיות, אלא גם מים צלולים במיוחד בין שני לוחות יבשתיים.
חופשת צלילה טיפוסית בנויה מימי צלילה, ימי יבשה וזמן התאוששות. יום צלילה כולל בדרך כלל שתיים או שלוש צלילות עם הפסקות פני שטח ביניהן, ולכן הוא תופס את רוב שעות האור. חלק מהאתרים נגישים מהחוף, כמו הרציף בקיסריה או הסטיל באילת, ואחרים דורשים שיט יומי או ספינת מגורים שעוגנת ליד השוניות.
חשוב לתכנן גם את הסיום: מקובל להשאיר פרק זמן של כיממה ללא צלילה לפני הטיסה חזרה, בהתאם להנחיות ארגון ההסמכה שלכם, ולכן נעים לסגור את החופשה ביום יבשה רגוע. ציוד אפשר להביא מהבית או לשכור ביעד. שכירות חוסכת משקל בטיסה, וציוד אישי מוכר חוסך התאמות, ובכל מקרה מסכה שמתאימה לפנים שלכם שווה את המקום במזוודה.
חופשת צלילה לא חייבת להיות רק לצוללים. ברוב היעדים המסומנים כאן יש גם שנורקול טוב במים רדודים, כך שילדים ובני זוג שלא צוללים רואים את אותה שונית מלמעלה. אתרים כמו השוניות מול קיירנס או מולוקיני בהוואי מתאימים לשילוב של צוללים ומשנרקלים באותה יציאה.
אם הילדים מתעניינים בצלילה עצמה, ארגוני ההסמכה מציעים מסלולי התנסות והסמכות צעירות בהתאם לגיל ולתנאים, תמיד לפי שיקול הדעת של צוות מקצועי במקום. משפחה שמתכננת סביב זה מראש, עם לינה קרובה למים ולוח זמנים גמיש, נהנית הרבה יותר.
צלילה מחייבת הסמכה מתאימה לכל אתר. רמת ההסמכה, מספר הצלילות שביומן והניסיון בתנאים דומים קובעים לאן נכון לכם לצלול, ומרכזי צלילה רשאים לבקש הוכחות לכך. אל תתכננו אתר שמעבר לרמה הנוכחית שלכם; אפשר לבנות את החופשה כך שתכלול צלילות הדרכה שמקדמות אתכם רמה.
בצד הביטוח, צלילה ספורטיבית נחשבת בפוליסות רבות פעילות שדורשת הרחבה ייעודית, ולעיתים יש בה מגבלות עומק. לפני שסוגרים את החופשה, בדקו את הכיסוי: האם הפוליסה כוללת צלילה, לאיזה עומק, ומה נדרש כדי להוסיף הרחבה מתאימה. עמוד ביטוח הנסיעות שלנו מרכז את השאלות שכדאי לברר מול המבטח.
מדריכים מפורטים יתווספו בהדרגה.
ספרו לנו איזה אתר צלילה מדבר אליכם, ונרכיב סביבו את התמונה המלאה: טיסות, לינה קרובה למים, ימי יבשה ושאלות הביטוח שכדאי לברר.